עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בת 16
כאן, כדי לשנות.
כדי להשפיע.
עליכם, על עצמי, על כולם.
עדיין הילדה התמימה שחושבת שהיא תשנה את העולם, ותעשה אותו טוב יותר.
אז כן, אולי קצת תמימה, אבל אשאר כזאת לעוד הרבה זמן.
עד מתי? עד שאצליח לעשות אותו טוב יותר.
אם אתם צריכים לדבר, סתם לפרוק רגשות, אני פה. תמיד פה.
ומי יודע, אולי אצליח לעשות את העולם שלכם טוב יותר, או לפחות קצת פחות רע.
someoneome8@gmail.com
חברים
mayyanlevLiliיובלtearsפמיניסטיתbell
ohmymeɛAngelɜlinoy blogSmile :)Anglic ♥♥♥Greenie
#פיגלי_הורן ♥אפרתHere To Loveאנונימיתילדת החיםTigerLily
Blue MoonמימיMeshiLonelyGirlNutella Girlסופרת כוכבים
עדן מאירהבלתי נראתהסוכנת Ntimtamנערת הגורלEmo Life
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון

Whats the point?

03/08/2016 03:09
someone
לילה, בדידות, גיל ההתבגרות, חיים
אמצע הלילה? תלוי את מי שואלים.. שוכבת עם האייפד במיטה, כותבת.. מרגישה קצת לבד. בעיקר בגלל שנשבר לי הטלפון אז אני לא מתקשרת עם אנשים ככ. אני לא מצליחה לישון. למען האמת, אני עוד לא ככ ניסיתי אפילו. משוטטת באינטרנט, מחפשת צטים , וקוראת פוסטים מלפני כמה חודשים טובים. מחפשת סיפור מעניין, או מישהו לדבר איתו, מצחיק שסבל כלשהו של מישהו אחר אמור לשעשע אותי כרגע. אתם יודעים ? לפעמים אני לא מבינה מה הטעם. מה הטעם ברגעים מסוימים. מה הטעם בנשיקה עם זה שאת אוהבת? הרגע עצמו נמשך זמן קצר למדי, הציפייה לפני אורכת נצח, והגעגוע לאחר מכן הוא אינסופי. אז לפעמים אני לא מבינה בשביל מה לשאוף לעוד רגעים ספורים כאלו של אושר, עם בכתשעים אחוז מהזמן שלנו אנחנו סובלים בגללו. רק לפני כמה דקות כתבתי למישהי תגובה שאסור למנוע מעצמנו אושר בגלל הפחד לאבד אותו. אז זו קצת צביעות לרוץ לכתוב פוסט כזה הייתי אומרת.. אבל זה גם לא בדיוק מה שאני מדברת עליו, כי, אני לא מפחדת להיות מאושרת, אני גם לא מפחדת מהנפילה שאחריו, אני פשוט לפעמים לא מבינה מה הטעם. ואת המחשבות האלה אני נוהגת להדחיק, כי הן גורמות לי לאבד עיניין ומשמעות בחיים. אבל הנה עכשיו בשלוש בלילה, עם מצב רוח מוזר-משהו, אני מוצאת זמן להרהר בהן.. אז מה אתם אומרים? דרך אגב, אני לא מדוכאת. סתם מוזרה, בודדה, אולי קצת משועממת, אבל לא מדוכאת.
Suzanmayyanlev
Suzan
05/08/2016 10:19
גם לי המחשבות האלה באות לפעמים, ואז הן לא הולכות לזמן רב.
כאילו, מה הטעם ברגעים האלה, הרגעים הקצרים האלה של אושר, אם בlong run הם רק יהפכו ל"רגעים"?
אבל אז אני חושבת שוב על כמה מאושרת ה"רגעים" האלה עשו אותי, ושוב הם לא מרגישים כאלה מיותרים כמו קודם.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: