עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בת 16
כאן, כדי לשנות.
כדי להשפיע.
עליכם, על עצמי, על כולם.
עדיין הילדה התמימה שחושבת שהיא תשנה את העולם, ותעשה אותו טוב יותר.
אז כן, אולי קצת תמימה, אבל אשאר כזאת לעוד הרבה זמן.
עד מתי? עד שאצליח לעשות אותו טוב יותר.
אם אתם צריכים לדבר, סתם לפרוק רגשות, אני פה. תמיד פה.
ומי יודע, אולי אצליח לעשות את העולם שלכם טוב יותר, או לפחות קצת פחות רע.
someoneome8@gmail.com
חברים
mayyanlevLiliיובלtearsפמיניסטיתbell
ohmymeɛAngelɜlinoy blogSmile :)Anglic ♥♥♥Greenie
#פיגלי_הורן ♥אפרתHere To Loveאנונימיתילדת החיםTigerLily
Blue MoonמימיMeshiNutella Girlסופרת כוכביםעדן מאיר
הבלתי נראתהסוכנת Ntimtamנערת הגורלEmo Life
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון

געגוע

14/05/2016 18:12
someone
פרידה, לב שבור
אני מתגעגעת אליך.
לא אליך פיזית, אליך אליך, אלינו. לאיך שהיינו.
אני לא מצליחה לדמיין את החיים שלי בלעדיך ואני לא רוצה לדמיין את החיים שלי בלעדיך.
לא מצליחה להרפות ובעיקר לא רוצה להרפות.
עד מתי? עד מתי אני ילחם עליך? מתי כבר יגיע הרגע שאני אוותר עליך?
אם אני לא רוצה שהרגע יגיע, סימן שהוא עוד לא צריך להגיע.
זה מה שאני אומרת לכל מי שלא מבין אותי ואומר שהוא כבר ממזמן היה ממשיך הלאה.
זה נגמר לנצח, ואני רוצה להאמין שלא, אני באמת לא קולטת שכנראה שלא נחזור,
גם כשאני כותבת את זה,אני פשוט לא מצליחה לדמיין סיטואציה כזאת.
ושנינו כביכול המשכנו הלאה, אבל אני ממשיכה לחכות לרגע שנחזור...
מחכה כאילו שום דבר עוד לא קרה בנינו, מחכה כאילו מובן מאליו שזה יקרה.
אולי אתאכזב בסוף, אבל אתה שווה את הסיכון.
אני פשוט לא מצליחה לא משנה כמה אני מנסה, לרדת ממך קצת, או לתת סיכוי למישהו אחר,
אני לא מצליחה, המחשבה הזאת מגעילה אותי ומעצבנת אותי
אפילו כל הילדים שחשבתי שיהיה לי איתם ממש טוב כשעוד היינו ביחד..
אתה נותן לכל דבר בחיים שלי משמעות, כל דבר אני עושה בשבילך בעצם,
כשאתה לא בא לבית ספר או ליציאה אני לא רואה טעם להתלבש יפה, או ללכת בכלל..
ואם אני הולכת זה אך ורק בגלל התקווה הקטנה שתשמע על זה איכשהו ותתבאס או תקנא בבנים אחרים שהייתי איתם,
ואם זה לא קורה פשוט ביזבזתי את הזמן שלי.
לא רואה סיבה לכלום בלעדיך, וזה מתסכל את האמת,
שאני תלויה בך ככ, אבל זה המצב. ואין לי מושג איך לצאת ממנו
אני ממש ממש מתגעגעת, ברמות שאני חושבת שאני פשוט יבוא ויגיד לך את זה בפרצוף. כןכן. אני.
הסיבה היחידה שאני עוד מתלבטת היא שלא תרצה ואז תתרחק ממני גם בתור ידיד,
בזה אני כבר באמת לא יוכל לעמוד..
אני פשוט ממש ממש צריכה אותך, זה קשה בלעדיך כי אני מכורה אליך.
לנשיקות שלך בעיקר, לשפתיים, לריח שלך, ולחיבוקים.
אבל לא החיבוקים שאתה נותן לי עכשיו, חיבוקים.. איך קראת להם? חיבוק אוהב.
חזק כזה, עוצמתי, צמוד צמוד. לזה אני מתגעגעת.
וכמובן למכות שלך ולירידות שלך ולהצקות שלך, להכל
אתה לא מבין בכלל כמה
רק עכשיו אני בכלל קולטת שהייתי איתך
איזה מזל ישלי
וואו בוא נחזור באימאימשלך
אני אוהבת אותך ממש!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: