עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בת 16
כאן, כדי לשנות.
כדי להשפיע.
עליכם, על עצמי, על כולם.
עדיין הילדה התמימה שחושבת שהיא תשנה את העולם, ותעשה אותו טוב יותר.
אז כן, אולי קצת תמימה, אבל אשאר כזאת לעוד הרבה זמן.
עד מתי? עד שאצליח לעשות אותו טוב יותר.
אם אתם צריכים לדבר, סתם לפרוק רגשות, אני פה. תמיד פה.
ומי יודע, אולי אצליח לעשות את העולם שלכם טוב יותר, או לפחות קצת פחות רע.
someoneome8@gmail.com
חברים
mayyanlevLiliיובלtearsפמיניסטיתbell
ohmymeɛAngelɜlinoy blogSmile :)Anglic ♥♥♥Greenie
#פיגלי_הורן ♥אפרתHere To Loveאנונימיתילדת החיםTigerLily
Blue MoonמימיMeshiLonelyGirlNutella Girlסופרת כוכבים
עדן מאירהבלתי נראתהסוכנת Ntimtamנערת הגורלEmo Life
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון

אולי אנחנו הבעיה?

15/04/2016 00:33
someone
כאב, דיכאון, גיל ההתבגרות
אני מתחילה לחשוב שהכל זה עניין של גישה.
כי ברגע שאני מתחילה לחשוב אחרת, לחשוב חיובי, עם כמה שזה נשמע קיטש
דברים טובים מתחילים לקרות.
הקטע הוא , שאנחנו לא תמיד רוצים שדברים טובים יקרו. 
נהנים לרחם על עצמנו, בתת מודע, אוהבים להיות בבועה הזאת של דיכאון. מאין תרוץ כזה להתנתק מהעולם ולחשוב על עצמנו.
כשמסתכלים על החיים במבט חיובי, יודעים שתמיד היה יכול להיות גרוע יותר, מעריכים את מה שיש, ולא לוקחים הכל ללב
כך החיים פשוטים, קלים,  טובים , נטולי כאב כמעט.
אבל אנחנו אוהבים כאב
שריטה כזאת
אנחנו מכורים אליו
הכאב גורם לנו להרגיש מסכנים, ואנחנו אוהבים להרגיש מסכנים.
הוא מעביר לנו את הזמן, "משעשע" אותנו,
הוא גורם לנו להרגיש משמעותיים יותר.
שככל שחווינו יותר כאב כך אנחנו ראויים ליותר הערכה.
הוא גורם לנו להרגיש חזקים,
גורם לנו להרגיש גיבורים
 ועושה את הזמנים הטובים מתוקים יותר.
הדסARIXXXטליהLR SOMEONE
טליה
15/04/2016 16:18
יכולים לקרוא את הבלוג שלי?
בבקשה
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: