עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בת 16
כאן, כדי לשנות.
כדי להשפיע.
עליכם, על עצמי, על כולם.
עדיין הילדה התמימה שחושבת שהיא תשנה את העולם, ותעשה אותו טוב יותר.
אז כן, אולי קצת תמימה, אבל אשאר כזאת לעוד הרבה זמן.
עד מתי? עד שאצליח לעשות אותו טוב יותר.
אם אתם צריכים לדבר, סתם לפרוק רגשות, אני פה. תמיד פה.
ומי יודע, אולי אצליח לעשות את העולם שלכם טוב יותר, או לפחות קצת פחות רע.
someoneome8@gmail.com
חברים
mayyanlevLiliיובלtearsפמיניסטיתbell
ohmyme~ShouSha~linoy blogSmile :)Anglic ♥♥♥Greenie
#פיגלי_הורן ♥אפרתHere To Loveאנונימיתילדת החיםTigerLily
Blue MoonמימיMeshiLonelyGirlNutella Girlסופרת כוכבים
עדן מאירהבלתי נראתהסוכנת Ntimtamנערת הגורלEmo Life
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
חזרתי קצת
30/07/2017 04:18
someone
פעם בכמה חודשים אני נזכרת בבלוג שלי
אני נכנסת כותבת פורקת מתחברת ואז שוב שוכחת ממנו לעוד כמה חודשים טובים
זה קורה כשאני בנקודות במשבר בחיים אז זה סימן טוב שלא הייתי פה כל כך הרבה זמן
כל פעם מחדש אני קוראת ונזכרת מי אני פה בכלל ואיזה פוסטים העלתי
ואני קולטת כמה השתנתי ומתעצבנת על הילדה המטומטמת שהייתי כשכתבתי את הפוסטים הקודמים
זה פשוט מעגל שרק עכשיו בזכות הפעם הזאת הוא קרה מספיק פעמים בשביל להיקרא מעגל
טוב אז אני שוב פה לעוד תקופת משבר קלה וסקרנית לדעת מי נשאר פה מהבלוגים שאהבתי לקרוא

לילה טוב.
 
4 תגובות
החדש שלי
05/08/2016 02:50
someone
אז, החדש שלי. וואו. הרגיש ככ טוב פתאום לכתוב את המילים האלו. הוא חמוד. הוא אפילו ממש ממש חמוד. ואם הייתם רואים באיזה חיוך כתבתי את זה הייתם מבינים עד כמה חמוד. אני לא יודעת עד כמה זה רציני, למען האמת אני אפילו לא יודעת אם הוא בקטע, למרות שרואים שזה הדדי. הוא חמוד. אוי . כבר כתבתי את זה? התגעגתי לפרפרים הקטנים האלה בבטן , להרגשה שמשהו חדש אולי עומד לקרות.. התגעגעתי לעצמי המאוהבת , שמתנהגת כמו ילדה קטנה תמימה ומאושרת. אני ככ מקווה שאני מתאהבת, ושזה ילך לי. עכשיו הדבר היחידי שנשאר כדי לגרום לזה לקרות זה לשים את הפרידה לגמרי מאחורי, ולפנות מקום בלב שלי, שכבר הרבה פחות שבור, למישהו חדש. היו לי כמה ספקות לגבי הרגשות שלי אליו, פחדתי שזה מהסיבות הלא נכונות, שזה כדי לעורר קנאה אצל אנשים שכבר לא חשובים כרגע, יותר נכון איש, אחד.. אבל זה כבר הרבה יותר מזה. נקווה לטוב
4 תגובות
Whats the point?
03/08/2016 03:09
someone
לילה, בדידות, גיל ההתבגרות, חיים
אמצע הלילה? תלוי את מי שואלים.. שוכבת עם האייפד במיטה, כותבת.. מרגישה קצת לבד. בעיקר בגלל שנשבר לי הטלפון אז אני לא מתקשרת עם אנשים ככ. אני לא מצליחה לישון. למען האמת, אני עוד לא ככ ניסיתי אפילו. משוטטת באינטרנט, מחפשת צטים , וקוראת פוסטים מלפני כמה חודשים טובים. מחפשת סיפור מעניין, או מישהו לדבר איתו, מצחיק שסבל כלשהו של מישהו אחר אמור לשעשע אותי כרגע. אתם יודעים ? לפעמים אני לא מבינה מה הטעם. מה הטעם ברגעים מסוימים. מה הטעם בנשיקה עם זה שאת אוהבת? הרגע עצמו נמשך זמן קצר למדי, הציפייה לפני אורכת נצח, והגעגוע לאחר מכן הוא אינסופי. אז לפעמים אני לא מבינה בשביל מה לשאוף לעוד רגעים ספורים כאלו של אושר, עם בכתשעים אחוז מהזמן שלנו אנחנו סובלים בגללו. רק לפני כמה דקות כתבתי למישהי תגובה שאסור למנוע מעצמנו אושר בגלל הפחד לאבד אותו. אז זו קצת צביעות לרוץ לכתוב פוסט כזה הייתי אומרת.. אבל זה גם לא בדיוק מה שאני מדברת עליו, כי, אני לא מפחדת להיות מאושרת, אני גם לא מפחדת מהנפילה שאחריו, אני פשוט לפעמים לא מבינה מה הטעם. ואת המחשבות האלה אני נוהגת להדחיק, כי הן גורמות לי לאבד עיניין ומשמעות בחיים. אבל הנה עכשיו בשלוש בלילה, עם מצב רוח מוזר-משהו, אני מוצאת זמן להרהר בהן.. אז מה אתם אומרים? דרך אגב, אני לא מדוכאת. סתם מוזרה, בודדה, אולי קצת משועממת, אבל לא מדוכאת.
1 תגובות
כבר עבר די זמן
03/08/2016 00:02
someone
פרידה, אושר, התקדמות
אז הנה אנחנו פה אחרי, כמה? שלושה חודשים... שלושה חודשים מאז שנפרדנו כל מי שקרא וקורא את הבלוג שלי יכול בטעות להסיק,שאני עד עכשיו מתעסקת בזה, עד עכשיו כואבת על הפרידה.״מחכה שזה יהפוך להיות זיכרון מתוק במקום פרידה כואבת״ כתבתי באחד הפוסטים. זה ממזמן הפך לזיכרון, לא יודעת עד כמה מתוק, אבל זיכרון.הפסקתי לחשוב על זה, להתעצבן מזה , להתעסק בזה , להתעצב מזה , לשחזר את זה בראש , אפילו הצלחתי להכניס לעצמי מישהו חדש לראש , וקצת גם ללב. הרי לו יש מישהי חדשה כבר זמן רב, משבוע אחרי שנפרדנו, תעשו את החשבון לבד.. ואת האמת שלפני כמה שבועות פתאום החלטתי שאני שמחה בשבילם, פתאום כבר לא כעסתי, כבר לא הרגשתי, פשוט אפס אגו , הרמתי את עצמי לשנייה מהסיטואציה והחלטתי שהם אפילו די חמודים. אז למה בעצם אני כותבת עליו? לא יודעת. אולי בגלל שאני מרגישה צורך לסיים את הסיפור, ואולי בגלל שעמוק בפנים אני יודעת שהסיפור עוד לא נגמר. הרי פה זה המקום היחידי שאני מרשה לעצמי לא להדחיק דבר, והידיים שלי כאילו התחילו לכתוב עליו מעצמן. והוא לא אוהב אותה, זה לא סוד. ולי ולו , יש משהו. מיוחד. והרגשות הדדיות. גם זה לא סוד. אני משערת שכשנחזור לבית ספר הכל יוצת מחדש. ופה זה המקום היחידי שאני מודה בזה, אפילו במוחי, במחשבותי , אני מדחיקה את הידיעה שזה לא באמת נגמר, כדי להמשיך הלאה לבנתיים לפחות, וזה הולך לי בכלל לא רע. זה הולך לי מצוין. הייתי אומרת שאני די מאושרת.. וזה אושר שונה, זה אושר שאני לא חווה הרבה, אושר של לבד, מצב רוח שתלוי אך ורק בי. ואני אוהבת את זה. השאלה היחידה שנשארת לשאול היא האם האושר הזה הוא לא רק בגלל שאני בטוחה שזה לא נגמר..?
2 תגובות
תחזור כבר
05/06/2016 20:12
someone
אף פעם לא חשתי ברגש כה עוצמתי
אף פעם לא היה לי דחף כל כך חזק
חוסר שליטה עצמית, פשוט בהיתי בך,
ורציתי להרגיש את השפתיים שלך על שלי, אבל באמת רציתי
רציתי ברמות שאם היינו לבד זה פשוט היה קורה,
אתה לא מבין בכלל מה עובר עלי בימים האחרונים,
ואני צריכה אותך, את המגע שלך שוב
כי אני כבר לא יכולה לשלוט בעצמי

וזו תחושת ריקנות נוראית
הגעתי למצבים שאני כבר בוכה מולך ומתבאסת ומראה את זה
ולא איכפת לי אפילו יותר,
שאתה רואה אותי חלשה, האגו שלי כבר ירד לאפס מרוב נואשות
די די די אני לא יכולה לבטא את עצמי במילים יותר
אני צריכה אותך ככ
אני לא רוצה
אני צריכה 
די אני כבר מכורה אליך
ואני מקרה אבוד שלא יצליח להיגמל
בטח לא אם תמשיך לשגע אותו ככה
אוף די כבר, לא יודעת איך לבטא את עצמי יותר,
במילא אף אחד לא יבין..

1 תגובות
אמ. לא יודעת.
03/06/2016 15:06
someone
חחח.
פשוט מצחיק.
הנה אנחנו כאן, כמעט חודש אחרי, ושום דבר כמעט ולא השתנה.
בסוף אני תמיד חוזרת לאותו מצב...
אז כן קרו כמה שינויים בדרך.. 
גיליתי שיש לך חברה מיומיים אחרי שנפרדנו ולא ידעתי מזה בכלל,
התנשקתי עם החבר הכי טוב שלי ואני מלאת חרטות,
חוץ מזה, הכל נשאר אותו דבר..
עדיין מתגעגעת, עדיין שבורה, ונאבדת עמוק יותר ויותר במחשבותי..
אם אתה איתה, אז למה? למה להמשיך להסכל עלי במבט המאוהב הזה?
למה להמשיך לחייך ולבהות בי? למה להימרח להדבק ולעשות את אותם דברים שהיית עושה שגרמו לי להתאהב בך..
וזה שאתה והיא לא מסתובבים ביחד בבית ספר לא בדיוק עוזר..
אתם לא רוצים שידעו, אבל כולם כבר יודעים...
ואני סתם ממשיכה לסרב להאמין שאתם באמת ביחד ושאתה כבר לא שלי.
אני מחכה שזה יפול עלי, אבל זה לא קורה
וזה לא פייר לעטוף אותי באשליות. אתה מבין?
אז תפסיק. אבל אל תפסיק. כי ככ כיף לי איתך...
אז מה אני יעשה?
אני מחכה לתשובה..
כבר שבועות שאני "לא יודעת"
החבר הכי טוב שלי- את רוצה אותי?
לא יודעת
את רוצה שנתנשק?
לא יודעת
את עוד אוהבת אותו? 
לא יודעת
אני לא מסתירה דבר, אני בעצמי פשוט לא יודעת. זאת הרגשה של חוסר אונים שמטמטמת אותי..
אז לקחתי הפסקה. מכולם. מחכה לחזור להיות שפויה, ולדעת.
היה דווקא חודש סביר ביותר. מלא בהדחקות וחיוכים מזויפים,
וזה נחמד להמשיך ככה, אבל אני לא רוצה לחיות בשקר, אני לא הסוג הזה של אנשים..
לחיות במציאות מזויפת זה לא הקטע שלי, למרות שזה היה די מקל לי על החיים.


1 תגובות
געגוע
14/05/2016 18:12
someone
פרידה, לב שבור
אני מתגעגעת אליך.
לא אליך פיזית, אליך אליך, אלינו. לאיך שהיינו.
אני לא מצליחה לדמיין את החיים שלי בלעדיך ואני לא רוצה לדמיין את החיים שלי בלעדיך.
לא מצליחה להרפות ובעיקר לא רוצה להרפות.
עד מתי? עד מתי אני ילחם עליך? מתי כבר יגיע הרגע שאני אוותר עליך?
אם אני לא רוצה שהרגע יגיע, סימן שהוא עוד לא צריך להגיע.
זה מה שאני אומרת לכל מי שלא מבין אותי ואומר שהוא כבר ממזמן היה ממשיך הלאה.
זה נגמר לנצח, ואני רוצה להאמין שלא, אני באמת לא קולטת שכנראה שלא נחזור,
גם כשאני כותבת את זה,אני פשוט לא מצליחה לדמיין סיטואציה כזאת.
ושנינו כביכול המשכנו הלאה, אבל אני ממשיכה לחכות לרגע שנחזור...
מחכה כאילו שום דבר עוד לא קרה בנינו, מחכה כאילו מובן מאליו שזה יקרה.
אולי אתאכזב בסוף, אבל אתה שווה את הסיכון.
אני פשוט לא מצליחה לא משנה כמה אני מנסה, לרדת ממך קצת, או לתת סיכוי למישהו אחר,
אני לא מצליחה, המחשבה הזאת מגעילה אותי ומעצבנת אותי
אפילו כל הילדים שחשבתי שיהיה לי איתם ממש טוב כשעוד היינו ביחד..
אתה נותן לכל דבר בחיים שלי משמעות, כל דבר אני עושה בשבילך בעצם,
כשאתה לא בא לבית ספר או ליציאה אני לא רואה טעם להתלבש יפה, או ללכת בכלל..
ואם אני הולכת זה אך ורק בגלל התקווה הקטנה שתשמע על זה איכשהו ותתבאס או תקנא בבנים אחרים שהייתי איתם,
ואם זה לא קורה פשוט ביזבזתי את הזמן שלי.
לא רואה סיבה לכלום בלעדיך, וזה מתסכל את האמת,
שאני תלויה בך ככ, אבל זה המצב. ואין לי מושג איך לצאת ממנו
אני ממש ממש מתגעגעת, ברמות שאני חושבת שאני פשוט יבוא ויגיד לך את זה בפרצוף. כןכן. אני.
הסיבה היחידה שאני עוד מתלבטת היא שלא תרצה ואז תתרחק ממני גם בתור ידיד,
בזה אני כבר באמת לא יוכל לעמוד..
אני פשוט ממש ממש צריכה אותך, זה קשה בלעדיך כי אני מכורה אליך.
לנשיקות שלך בעיקר, לשפתיים, לריח שלך, ולחיבוקים.
אבל לא החיבוקים שאתה נותן לי עכשיו, חיבוקים.. איך קראת להם? חיבוק אוהב.
חזק כזה, עוצמתי, צמוד צמוד. לזה אני מתגעגעת.
וכמובן למכות שלך ולירידות שלך ולהצקות שלך, להכל
אתה לא מבין בכלל כמה
רק עכשיו אני בכלל קולטת שהייתי איתך
איזה מזל ישלי
וואו בוא נחזור באימאימשלך
אני אוהבת אותך ממש!
0 תגובות
בהצלחה לי
08/05/2016 15:10
someone
פרידה ראשונה, אהבה, התבגרות
מחכה שזה יהפוך לזיכרון מתוק, במקום פרידה כואבת,
זה קשה.
קשה להשלים עם העובדה שלא יהיה יותר,
קשה לוותר, מוזר להפסיד משהו שאתה רגיל אליו.
בעיקר בתור בן אדם שקשה לו עם שינויים והתחלות חדשות..
אני מנסה להתרגל ,להשלים עם זה שבאמת לא יהיה יותר,
אבל אני לא באמת מצליחה לקלוט
פשוט לא נראה לי הגיוני
זה מובן לי מאליו שנחזור מתישהו ואני צריכה להבין שזה לא יקרה.
זה הרגשה שלא הכרתי מעולם,
מצב שלא התמודדתי איתו אף פעם,
תמיד יש פעם ראשונה..
הפרידה הראשונה שלי
זה מייאש, בעיקר בגלל שאני לא בטוחה שזה אפשרי,
אין לי אירועים בעבר שאני יכולה להשוות אליהם,
ואני לא בטוחה שמתישהו אצליח להמשיך הלאה ולהתגבר
וזה לא פוסט עצוב, זה פוסט מבולבל אך אופטימי, סקרנית לדעת מה יהיה איתי.
בהצלחה לי

3 תגובות
another broken heart
08/05/2016 14:56
someone
לב שבור, פרידה, אהבה ראשונה
,I love him
,and no matter how hard i try
 ....I just can't let go, i can't move on
, I lie all day
 ,i put a mask and i act like i don't care
.but i do care
,and nobody knows that deep deep inside
, I still love you
      .and i always will
0 תגובות
תחליט
05/05/2016 21:56
someone
פרידה, כאב, אהב, זוגיות
אולי תבין? אתה לא יכול להשאיר אותי ככה, 
תלויה, תלויה באוויר, ובך..
מצב הביניים הזה לא יכול להימשך
אני רוצה אותך, רוצה אותך הרבה יותר מידי
שנחזור, שתחבק אותי שוב, שתנשק אותי שוב
אני רוצה שוב
אבל אם לא, אז נגמר ודי.
אי אפשר לא להיות אבל כן להיות
אי אפשר להמשיך לשחק במאוהבים אם אנחנו לא ביחד.
כי אתה לא מאפשר לי להמשיך הלאה, וזה ככ קשה
להיות איתך, אבל לא שלך, אחרי הרגל של זמן רב.
אז בוא נחליט? כי אני חלשה, אני מתפוררת, 
אני מדחיקה כל היום, וממררת בבכי כל הלילה,
חוטפת התקפי חרדה קטנים מהלבד הזה, מהבלעדיך,
והולכת לישון כשהשמש עולה 
מסנוורת אותי מהמציאות, ויום חדש של מסכות מתחיל..
בלעדיך הלב שלי נסדק, בסוף הוא ישבר,
אבל יהיה מישהו שיחבר אותו מחדש, ברגע שאצליח
לקבל את המחשבה שאני מוותרת.
וכרגע אני לא מצליחה, כי אתה לא מאפשר לי, נשאר שם אבל לא שם.
מתנדנד לי על הרגשות, נוגע במקומות הכי כואבים ועושה אותם פחות..
ואז עוזב ובכל פעם הכאב מתעצם יותר ויותר.
אז אל תוותר, תילחם עלי! אני רוצה שתיהיה שלי
אבל אם אתה מחליט שלא, אז לא
כי בלעדיך הלב שלי אולי נשבר, אבל ככה הוא נקרע מכאבים, ואת הנזק שיגרם אף אחד לא יצליח לתקן.

1 תגובות
« הקודם 1 2 3 הבא »